להיות בולדר לבד

לפעמים עדיף להיות חלק ממסלול ולא לעמוד לבד.
כשאתה עומד לבד זה קצת משעמם וקצת ללא חברים לטפס איתם.
כולם מצפים מימך להיות הכי הכי כי.
רק עליך מוטלת אשמה כי אין אשמה להטיל מסביב על שאר האחיזות.
אבל להיות בולדר לבד וטוב זה מחזק קצת את המורל למטפסים.

אחרי הרבה זמן

אחרי הרבה זמן שאתה לא כותב ולא מרגיש את הסלע יש איזה התרפקות על החזרה
פתאום אתה לומד להעריך את מה שהיה טוב זאת לא חוכמה כולם יודעים שמתחילים להעריך דברים רק אחרי שמאבדים אותם
ולכן שמוצאים אותם חזרה זה תמיד כיף.
אז בתקווה שעד הפעם הבאה לא יעבור יובלות נשאיר את הרשומה ככה פשוטה ללא אימרה.